דפנה מאיר

מתוך wikiany
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דפנה מאיר (17 בנובמבר 1977 - 17 בינואר 2016; ז' בכסלו התשל"ח - ז' שבט התשע"ו) הייתה אחות מוסמכת וממפיצי שיטת מודעות לפוריות בישראל.
מאיר פעלה להעלאת המודעות לבריאות נשים במגזר הדתי ובכלל.הייתה כתובת לנשים רבות בנושא פוריות ומיניות והשיבה למאות שאלות באתר "קולך".הפעילה בלוג בשם "דרך נשים" שם פרסמה מאמרים, דעות והעלתה למודעות נושאים בוערים.[4] מאיר נרצחה על ידי מחבל פלסטיני בפתח ביתה שבישוב עתניאל.

דפנה מאיר

ביוגרפיה[עריכה]

דפנה מאיר הייתה בת לאב ניצול שואה, ולאם דור שביעי בארץ. הוריה נפרדו בצעירותה, עד אז למדה בבית-ספר חרדי דתי. לאחר מכן עברה לפנימיית "אחוזת שרה" בבני ברק, לילדים ממשפחות מצוקה. דרך הפנימייה הכירה את משפחת מואטי שהייתה לה למשפחה מארחת, ואירחה את דפנה בשבתות ובחגים, לאחר יום הולדתה ה-13.היא התגוררה ולמדה בחברת הנוער בטירת צבי והמשיכה לאחר מכן לשנת מדרשה במדרשת עין הנצי"ב. ב-1995 התגייסה לחיל האוויר כתצפיתנית, ואת רוב שירותה בילתה במוצב בדרום לבנון. שם הכירה את נתן מאיר ולאחר חמישה חודשים התחתנו. לזוג נולדו ארבעה ילדים, ושניים נוספים הם גידלו באומנה. ב-1999 החלה את לימודיה לתואר ראשון בסיעוד באוניברסיטת בן-גוריון. ב-2003 החלה לעבוד כאחות מוסמכת במחלקה פתוחה בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע. ב-2006 עברה התמחות בלימודי הנחייה לשיטת המודעות לפריון, בירושלים, לאחר מכן ב-2008 עבדה כאחות אחראית במרפאה ביישוב טנא עומרים. מ-2012 ועד מותה עבדה כאחות במחלקה נוירוכירורגית בבית החולים סורוקה בבאר שבע.

מפעל חייה[עריכה]

בשנים 2006–2007 מאיר למדה לימודי הנחייה של שיטת מודעות לפוריות אצל מיכל שונברון. השיטה עוסקת בזיהוי הימים הפוריים בגוף האישה לצורך כניסה להריון או למניעתו ("הימים הבטוחים"). על בסיס היכרותה עם השיטה, הידע הרפואי שלה כאחות, והידע הדתי ההלכתי התוותה דרך של ייעוץ בנושאי בריאות ומודעות לגוף, לפיריון ולמיניות לנשים דתיות. במהלך עבודתה עסקה בהנחיית סדנאות בקבוצות קטנות של נשים ללימוד שיטת המודעות לפוריות, כולל ליווי אישי ארוך טווח. מאיר הייתה מעבירה סדנאות בתחום ההתבגרות המינית לנערות בגיל ההתבגרות. כמו כן עסקה בהנחיית אימהות לבנות מתבגרות לבגרות מינית ראויה. מאיר אף העבירה סדרות שיעורים בנושאי תכנון משפחה, גיל המעבר, הנקה, פריון ובריאות האישה לציבור הרחב. כתבה טורים שבועיים בנושאי בריאות שונים לעיתונים קהילתיים. מאיר הייתה מתאימת דיאפרגמות והתמחתה בלימוד נשים לזהות סרטן שד. מאיר הייתה הכותבת היחידה בפורום "פריון ובריאות האישה" באתר "קולך" – אליו נכנסות עשרות אלפי קוראות בשנה. במשך חמש שנים נתנה מענה וייעוץ לנשים באתר בענייני פוריות, ובנוסף פתחה אתר בשם "דרך נשים" שם פרסמה מאמרים שכתבה וניהלה בלוג אישי. אחד ממפעליה היה הקמת[דרושה הבהרה] קליניקה פרטית עבור נשים המעוניינות באמצעי המניעה "דיאפרגמה" כאלטרנטיבה בריאה ואחרת להורמונים או לאמצעים פולשניים. במשך השנים פקדו את הקליניקה נשים רבות ומאיר במקביל הכשירה מתאימות דיאפרגמה נוספות על מנת לחלוק בעבודה.

הירצחה[עריכה]

ב-17 בינואר 2016, בשעה שדפנה שהתה בביתה שבישוב עתניאל, חדר לפתח ביתה מחבל פלסטיני כבן 15 מכפר סמוך ודקר אותה למוות לעיני ילדיה.לפי עדותו, דפנה נאבקה בו אף לאחר שדקר אותה, אך הוא שב ודקר אותה עד שלא הצליח להוציא את הסכין מגופה. אז נמלט לביתו בבגדיו המוכתמים בדם, שם נשאר עד שנעצר.

בית המחבל נהרס חלקית ביוני 2016.

הנצחה[עריכה]

באפריל 2016 שודר בערוץ עשר סרט דוקומנטרי, בבימויה של ציפי ביידר, "בדרכה שלה", שמתאר את חייה, הקריירה ומותה של דפנה מאיר, וכולל ראיונות עם בעלה וילדיה. ביולי 2016 שודרה בערוץ 2 כתבה עם סיון רהב-מאיר אודות אישה יהודיה אמריקאית, שעלתה לארץ בהשפעתה ולזכרה של דפנה מאיר. חברת הכנסת קארין אלהרר הקדישה את חוק האומנה לזכרה של מאיר. עובדיה חממה הלחין חלקים מן ההספד שנשא בן זוגה, נתן מאיר, לשיר "שירת החיים (תן לנו כח)" נורית גזית כתבה ואורי ויזל הלחין לזכרה את השיר "אחת ממיליון" פנינה גפן כתבה שיר על שמה של דפנה מאיר, "אם השנה", שפורסם בעיתון הילדים אותיות. "דפנה מאיר פרצה דרך", ספי רכלבסקי, עיתון הארץ.